פסק-דין בתיק עש"א 37534-05-10

1.         בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת אונגר ביטון מיום 3.5.10, שעניינה שתי  טענות פרעתי שהועלו ע"י המשיב (להלן: "מרציאנו" או ה"משיב"), ואשר התקבלו בחלקן ע"י רשמת ההוצאה לפועל.

            ואלו העובדות העומדות ביסוד הערעור:

א.        בין הצדדים התנהלו הליכים בבית משפט השלום בחדרה, ופסק דין שניתן שם חייב את המערער אדגר מימון (להלן: "מימון" או ה"מערער")לשלם למשיב סך של 357,104 ש"ח.

ב.         על פסק דין זה הגיש מימון ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אך למרות זאת הוא שילם למרציאנו את כל סכום פסק הדין, באופן ישיר וללא צורך בנקיטת הליכים.

ג.         בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור בחלקו, והורה כי חיובי מימון יעמדו על מחצית בלבד, בסך של 178,552 ש"ח, באופן שבידיו של מרציאנו נותר סך של 178,552 ש"ח שקיבל ביתר ושהיה צורך להשיבו.  

ד.         מאחר ומרציאנו לא החזיר את יתרת הכספים, פתח כנגדו מימון בהליכי הוצל"פ בתיק 16-06680-06-01 (להלן: "תיק נתניה").

במסגרת תיק נתניה אמנם שולמו תשלומים ע"י מרציאנו, אך הוא ביקש לסגור את התיק משום שפסק הדין בערעור כפי שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה, לא כלל סעד אופרטיבי של השבה אותו ניתן היה לגבות במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

ה.        רשמת ההוצאה לפועל דאז, כב' הרשמת מגי כהן, נעתרה לבקשה וקבעה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אכן אינו כולל סעד אופרטיבי, וכיוון שמימון שילם את פסק הדין מחוץ לכתלי בית המשפט לא ניתן לבצע את ההשבה בדרך של הליכי הוצל"פ, ועל כן הורתה על סגירת תיק נתניה ועל: " השבת כל סכום ששילם החייב (מרציאנו- ג.צ) לזוכה (מימון - ג.צ ) במסגרת תיק זה" (החלטה מיום 10.4.07) .

ו.         החלטה זו של כב' הרשמת כהן שימשה בסיס לתיק הוצאה לפועל חדש שפתח מרציאנו כנגד מימון בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה 12-0534-10-79 ביום 30.4.07 (להלן:"תיק חדרה"), ועניינו השבת הכספים ששילם מרציאנו בתיק נתניה שנסגר בסך 58,654 ש"ח.

** יש להעיר, כי בשלב זה אחז מרציאנו בידו כספים ששולמו לו ביתר ע"י מימון, ובנוסף החלטה המורה על השבת כספים שכבר שילם על חשבון חובו.

ז.         בנסיבות אלו הגיש מימון בתיק חדרה בקשה בטענת פרעתי, ובה עתר לקבוע כי אין לו חוב כלפי מרציאנו ויש לסגור את התיק. 

לדיון שנקבע בפני רשם ההוצל"פ בחדרה לא התייצב  מרציאנו, הגם שהגיש את טיעוניו ותגובתו לבקשה, ובנסיבות אלו של העדר התייצבות, התקבלה בקשתו של מימון ורשם ההוצל"פ הורה על סגירת תיק חדרה (החלטה מיום 19.9.07).

ח.        מרציאנו ביקש לבטל החלטה זו אך בקשתו נדחתה, הוא הגיש בקשת רשות ערעור על כך, אך חזר בו ממנה במהלך הדיון (בר"ע 2277/07 מחוזי חיפה).

ט.        בין לבין, ולאור החלטתה של כב' הרשמת כהן בתיק נתניה, תיקן בית המשפט המחוזי בחיפה את פסק דינו שבערעור, והוסיף הוראה אופרטיבית המורה למרציאנו להשיב למימון את הסך ששולם ביתר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (בש"א 8998/07 מיום 20.6.07). 

י.         על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - אך זו נדחתה, תוך שבית המשפט מורה כי כסף ששולם ביתר - יש להשיבו (רע"א 7548/07).

י"א.     משניתנה הוראה אופרטיבית המורה על השבה, פתח מימון, ביום 2.7.07, תיק הוצאה לפועל חדש כנגד מרציאנו שמספרו 16-12256-07-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ" או "התיק"), הוא התיק בו מנהלים הצדדים הליכים עד היום.

            טענות פרעתי שהגיש המשיב והחלטות רשמת ההוצל"פ

2.         במסגרת ההתנהלות בתיק ההוצל"פ העלה מרציאנו שתי טענות פרעתי:

האחתבקשה להקטנת קרן החוב בשיעור של 58,654 ש"ח, בהתאם לסכומים ששולמו על ידו בתיק נתניה ואשר כב' הרשמת כהן הורתה על השבתם;